כאמל

שמעו את סיפורו של כאמל,
נסיך צעיר מהמזרח, צאצא של סֶבָךְ (סינבד) יורד הים,
שחשב שהוא יכול לשנות את העולם
אך מרוֹת הן העצות של אללה
ונפש האדם חשוכה כולה

היה היו פעם אי שם במזרח,
רעב קשה ובארות המים יבשו.
במוֹסוּל ובבצרה תחת עץ תמר ישן
ישבו בוכים בכי מר כל בני המדבר

איש צעיר אחד בעל ייחוס בן למשפחת מלוכה
את קינותיהם שמע הוא ופנה לכיוונם.
הברואים הסתכלו עליו במבט עצוב
ואו נשבע להם באללה שהזמנים עוד ישתנו

לכששמעו העריצים את חוצפתו של הצעיר
לבשו שיני זאב ופרווֹת אריה ויצאו אל המרדף.
מן הפרת אל החידקל, מן הארץ לשמיים
רודפים אחר הבוגד לתפוס אותו חי

עדר הרודפים מתנפל עליו כמו כלבים משוחררים
ומוביל אותו למלך שדן אותו למוות.
דבש שחור, חלב שחור השקו אותו עם בוקר
לפני שהותיר על הקרדום את נשמתו האחרונה

בשני גמלים זקנים וסוס אדום
מצפה לו הנביא בשערי גן עדן
הם הולכים כעת יחדיו וסביבם ענן
כשכוכב דמשק מאיר לו את דרכם

אחרי שנה וחודש רואים לפניהם
את אללה
שמעל הכס הרם פונה אל הנער
חסר הניסיון:
"חכם שלי מנוצח, הזמנים לא משתנים,
באוחזו אש ומאכלת העולם תמיד צועד"

לילה טוב כאמל, העולם הזה לא ישתנה אף פעם,
לילה טוב....